Tuesday, April 26, 2011

האם האנטישמיות המערבית הרעילה את עתידה של ישראל


English version click here.
 אי-הבנתנו את שורשיו האמיתיים של הסכסוך הערבי-ישראלי תשאיר את פתרונו בגדר חלום בלתי-מושג. מדוע? משום שאנו, כמערביים, איננו מוכנים לראות כי האנטישמיות בארצות הברית ואירופה אחרי מלחמת העולם השנייה חרצה את גורלה של ישראל. אכן, היא היתה עתידה להפוך למדינה יהודית, אך כזו שתמיד תהא חרדה ותעמוד על המשמר כנגד שכנותיה המוסלמים והערבים העוינים, שכעת אחת מהן, איראן, ככל הנראה מתקדמת לעבר יכולת גרעינית בצעדים מהירים.
חוקרים מציינים מזה זמן רב כי האנטישמיות שהשתוללה בארה"ב קודם למלחמת העולם השנייה פחתה בצורה ניכרת לאחר תום המלחמה. הנימוק המנומס שניתן לשינוי הגישה הדרמטי הזה היה כי האמריקנים כה הזדעזעו כשהתוודעו להתרחשות השואה עד כי תיקנו את דרכיהם האנטישמיות. זהו סיפור נחמד, אך אין עדויות ממשיות בבסיסו. אדרבא, מה שאנו כן יודעים בוודאות הוא שהאנטישמיות בארה"ב הצטמצמה משמעותית ברגע שהאמריקנים החליטו לאמץ את הציונות. האם עלינו לפרש את התמיכה בציונות כתמיכה ביהודים? לא ממש. האמריקנים תמכו בשאיפות הלאומיות של היהודים כל עוד מרבית ניצולי השואה נשלחו למושבה בריטית לשעבר, המאוכלסת ע"י ערבים מלאי טינה ומחרחרי מהומות. בקצרה, כשהפועלים האמריקנים הפסיקו לחשוש מהצפה של שוק העבודה בפליטים יהודים בעלי השכלה גבוהה משלהם, ורק אז, האנטישמיות בחברה האמריקנית פחתה.
האנטישמיות היתה מושרשת כה עמוק בחברות האמריקנית והאירופאית, עד שאפילו לאחר השואה הנאצית, ארה"ב ובנות-בריתה פעלו כדי להשאיר את היהודים בחוץ. כך היה הדבר, גם אם השתמעה מכך תמיכה אינטרסנטית במדינה יהודית במזרח התיכון, שתהא במלחמה מתמדת עם הפלסטינים ושכנותיה הערביות.

Post a Comment